ג’נטריפיקציה היא תהליך עירוני-חברתי ונדלני בעיקרו, מתוכנן או בלתי מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות לרוב במרכזי הערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ולעתים אף דחיקת האוכלוסייה המקורית. התהליך פעמים רבות יהיה מלווה בהתחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור. הג’נטריפיקציה הינה תופעה עולמית ומתרחשת גם במרכזי הערים בישראל ובאופן בולט בעשורים האחרונים .
“ המונח נטבע לראשונה ב-1964 על ידי הסוציולוגית הבריטית רות גלאס כדי לתאר את השינויים שהיא זיהתה בלונדון. מקור המונח ג’נטרי בצרפתית עתיקה, שמתאר מעמד בינוני-גבוה וכן מתאר עלית חברתית, זהו מונח ביקורתי מיסודו, המתייחס להשפעה השלילית של התהליך, ומתאר את פגיעתו במרקם החיים של קהילה שהתגוררה במשך שנים במקום. בתהליכי ג’נטריפקציה קהילה זו מפורקת תרבותית וחברתית, והיא נדחקת, מסיבות כלכליות וחברתיות, אל מחוץ למקום מגוריה לאורך עשרות שנים,עם זאת, כיום לעיתים משמש המונח כתיאור חיובי של התחדשות עירונית “ ויקיפדיה
התהליך יתרחש באזורים אטרקטיביים שהוזנחו לאורך שנים ושקיים בהם הפער המרבי בין ערך השוק הקיים של הנכס לבין הערך הפוטנציאלי שלו. בד”כ יהיו אלו האומנים והאדריכלים לזהות ראשונים את האיכויות והפוטנציאל הגלום באותן שכונות מוחלשות אם מפאת הערך האדריכלי של בניינים שהוזנחו במשך עשרות שנים כדוגמת בניינים בסגנון הבינלאומי והאקלקטי בשכונת פלורנטין בדרום ת”א ששימשו לתעשייה ומוסכים ואם אותם חללי תעשיה גבוהים ומרווחים שהוסבו לסדנאות אומנים ומגורים.
החללים שופצו ועוצבו בהשראת הלופתים של ניו יורק ובעליהם כמו גם השוכרים זכו להנות מנכסים ייחודיים במחירים זולים ביחס לשכונות המבוססות במרכזי הערים .
בתי קפה קטנים שנפתחים בשכונה, סדנאות מחול וחנויות פרינג’ ימשכו יותר ויותר את מעמד הביניים ויסמנו את המפץ הגדול, מתווכי הנדל”ן יגיעו לשכונה, חברות הנדל”ן ויזמים ירכשו מגרשים ,בניינים ומבני תעשיה בשלמותם וכל מה שידם משגת כדי לייצר לעצמם מגרשים גדולים ככל האפשר ולממש תוכניות בניה גרנדיוזיות ככל האפשר. נציגיהם יקיימו פגישות בוועדות התכנון העירוניות במטרה לקדם ליזום ולזרז תוכניות בניין המשביחות את נכסי החברה .זה המקום של הרשות לווסת תוכניות ולדאוג לאינטרסים של הציבור בדמות מבני ציבור ותשתיות הולמות כמו גם שמירה על האופי והצביון של השכונה.
ייחצון התהליך באם על ידי כתבות תדמית יגרום למחירי הנדלן לעלות, משפחות צעירות שידם אינה משגת דירה בשכונות היקרות ירכשו בשכונה המתפתחת, כמו כן יגיעו אנשים ומשפחות מבוססות וזאת ממניעים אידיאולוגיים חברתיים וחלוציים, וכאלו שיזהו את פוטנציאל הרווח וירכשו נכסים להשקעה.
בשלב מסוים יתקרבו מחירי הנדלן בסביבה המתחדשת למחירים בשכונות המבוססות ובמקרים מסוימים אף יעקפו אותם. שכונת נווה צדק היא דוגמא מצוינת וחריגה לכך, מה שבשנות ה 60 הייתה שכונה מוזנחת וחלשה עד שהעירייה שקלה להרוס אותה, היום אחת השכונות היקרות בת”א המאכלסת חתך של אוכלוסייה אמידה מאד ברובה.
בכך למעשה יושלם התהליך, יש מי שיראו זאת בעין חיובית של התחדשות עירונית ,שיפור וחידוש תשתיות התרבות והחינוך ואף העלאת ערך הנכסים בשכונה והשבחתם. ויש שיראו בכך פגיעה באופי ובמרקם התרבותי הסביבתי תוך דחיקת התושבים המקוריים של השכונה וגילויי חוסר סובלנות למורשת העבר .
